בהרים

לאחרונה מופיעה בפני בבואתי הזו שיודעת לנהל עניינים. ניהול הוא לא עניין של מעל או מתחת, הניהול הוא התנהלות הפוגשת התנהלות חיצונית לה. הזיכרי פוגש את הניקבי.
בכך שאני מרשה לעצמי לפגוש את בבואתי זו היא מוצאת חן בעיני באופיה הגס שלה שאינו מתפשר וזה מרגיש כאילו הענק שוחרר מתאו הקטן.
משיחתי  האחרונה איתה, בבואה זו אוהבת ויודעת להזיז הרים, היא אוהבת לראות את זה קורה כולל איך זה קורה. היא הכי אוהבת את השאלה 'למה שזה לא יקרה?'
מכיוון שהופיעה תכופות יותר ויותר אני מתוודעת אליה.כשהיא אמרה שהיא אוהבת להזיז הרים אני צחקתי. ככה 'בהרים' כל הזמן זז ואין באמת מקום מיועד להם להיות בו ואם כן בבואתי הזו תזיז אותם מייד בתנועה